EN | RU
טל':  09-7674881 
הקשר-בין-אסטיאופורוזיס

  • מאת: ד"ר יבגני וינברג, DMD, MSc, PhD, מומחה לרפו
    את חניכיים

    אוסטיאופורוזיס היא מחלה שכיחה בה התדלדלות העצם מעלה סיכון הפרט לשברים.
    • חצי מהנשים ורבע מהגברים יחוו שבר אוסטיאופורוטי במהלך חייהם הבוגרים.
    • שברים אוסטיאופורוטים קלאסיים הם שברי אמה, עמוד שדרה וצוואר ירך.
    • חלקם קורים לאחר נפילות, אך חלק יכולים לקרות ללא טראומה כלל.
    • יש מגוון תרופות לאוסטיאופורוזיס שעשויות להקטין הסיכון לשברים בכחצי!
    בעשור האחרון עלתה המודעות לסיבוך בחלל הפה הקשור לנטילת תרופות מסוימות לאוסטיאופורוזיס – נמק עצם הלסת.
    • חשוב להבין כי אין מדובר בסיבוך של מחלת האוסטיאופורוזיס אלא של חלק מהטיפולים התרופתיים לאוסטיאופורוזיס, למשל תרופות ממשפחת הביספוספנטים.
    • הסיכון לסיבוך נדיר: כ- 0.1% (אחד מ- 1000) לכל היותר.
    • נמק עצם הלסת מתבטא בעצם לסת חשופה, עם או בלי זיהום מקומי.
    • מופיע לרוב לאחר טיפולי שיניים פולשניים כגון עקירה, שתלים וניתוחים אחרים בחלל הפה באנשים הנוטלים התרופות לאוסטיאופורוזיס שנים רבות.
    • הטיפול הינו בדרך כלל שמרני וכולל אנטיביוטיקה ושטיפות פה.

    מה ניתן לעשות על מנת להנמיך הסיכון להופעת הסיבוך?
     
    • הקפדה על הגיינת הפה ומעקב סדיר של רופא השיניים והשיננית.
    • מומלץ להגיע לבדיקת רופא שיניים לפני התחלת טיפול בתרופות לאוסטיאופורוזיס.
    • אין להפסיק את הטיפול התרופתי באוסטיאופורוזיס ללא התייעצות עם הרופא המטפל!
    • לברר עם הרופא אפשרות של הפסקת הטיפול התרופתי לאוסטיאופורוזיס שלושה חודשים לפני ואחרי טיפולים כירורגים בחלל הפה.
    • לבדוק עם הרופא האפשרות להפסיק הטיפול התרופתי לאוסטיאופורוזיס אחרי שנלקח רצוף במשך מספר שנים (משלוש ומעלה).
    • במידה ולרופא יש חשש לסיכון יתר להתפתחות נמק עצם הלסת בעקבות שימוש ממושך בתרופות לאוסטיאופורוזיס הוא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת CTX, בדיקת דם המבוצעת בצום ומטרתה לזהות את רמת תוצרי פרוק של קולגן Type 1 בפלסמה. ערכים נמוכים של CTX בדם עלולים לנבא סיכון יתר להתפתחות נמק עצם הלסת במטופלים המועמדים לטיפולים פולשניים בחלל הפה.
    • במידה והערכים של CTX בדם נמוכים, הרופא עשוי לייעץ לדחות את הטיפול למשך מספר חודשים ולחזור על בדיקת ה- CTX.